בן אסתר ופינחס, נולד ביום ד' בטבת תרס"ג (3.1.1903) בעיר קמיניץ-פודולסק, רוסיה. עלה לארץ בשנת 1921, עם העלייה השלישית, והיה חבר ה"הגנה". אחרי בואו לארץ הצטרף ל"גדוד העבודה", עבר את תקופת סלילת הכבישים הידועה ועבד בכל עבודה קשה. כחבר קבוצת-העגלונים הראשונה שהתארגנה בירושלים השתתף בכיבוש העבודה ברכבת, ולאחר שהקבוצה התארגנה כקבוצת הובלה במשאיות, היה לאחד הנהגים הטובים שלה. בימים ההם השתפר בהרבה מצבו הכלכלי ופרנסתו היתה מצויה בשפע, אלא שיהושע שאף לחיי כפר ועל-כן עזב את ירושלים ועבר עם משפחתו למושב עטרות. שם הקים לעצמו משק יפה, ללא עזרה ותקציב.

בדצמבר 1947 החלה המערכה על עטרות והדרך לירושלים. רבים מאנשי המושב כשלו תחת העול הכבד, אך יהושע נתגלה בימים ההם כאיש-מגן אמיץ. הוא קיבל על עצמו את הפעולות המסוכנות ביותר ופעמיים נסע לתל-אביב בענייני המושב, כשהדרך כבר היתה נתונה בסכנה. בסכנת נפשות היה מעביר את תוצרת המושב לירושלים וחוזר עם אספקה למקום. ביום כ"ג באייר תש"ח (1.6.1948), בשעת עבודתו בחצר "תנובה" בירושלים נפגע מפגז אויב ומת. נקבר בשייח'-באדר א'.

ביום כ"ח באלול תש"י (10.9.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.